מונחו של גדר “התאמה” , עפ”י יסוד ‘חקר המדע לזוגיות’ :
הטעות הפטאלית הרווחת , ואשר רובצת כיום בקרבם של רוב האנשים הבאים בקשרי שידוכים ככלל , היא בהיבט ההתמקדות בחיזור אחר המתאים , ולא ה-משלים! , את המושלם ולא את הקיים…
אחת הסיבות המרכזיות והגורם היעיל לכך שבו אנשים מתקשים למצוא בן/בת זוג ראוי/ה בשידוכים, ואף לקבל את הבן בת/זוג בחיי הנישואין , היא בשל חיפושם אחר הדומה מאוד ולא המעט שונה ..
לרוב כאשר שישנן תכונות אופי דומות , עניין זה דווקא יכול להביא למצב של התנגשות חזיתית ובוודאי שלא להצלחה מרבית.
וזה אינו רק מבחינה סטיסטית גרידא, אלא אף מבחינה המדעית , שכן חיפוש אחר המתאים והמושלם שמימ”נ אינו קיים, אף אינו עולה בקנה מידה אחד עם תורת חקר המדע לזוגיות…
כך למשל בפרי מחקר זוגי מדעי ארוך ומקיף מתורת הדיפרנציאליזם לזוגיות (הסותרת את שיטות ה”פמניזם” וה”שובניזם”) , אשר נערך בביה”ס סטיינהארט של אוניברסיטת נו יורק, ע”י הפרופסור מר יונתן צימרמן , נמדדו באופן משוקלל כלל הפרמטרים הרלוונטיים למידת התאמה בין גבר לאישה, ובו למעשה נקבע כי מידת אחוזי התאמה המשוקללים בין האיש לאישה לא יפחתו מ-6% ככלל, ואינם עולים מקסימלית על 12% , בלבד!
מונח “ההתאמה” הנו חלק ממונחים שגויים כאלה ואחרים, המצויים ונפוצים לדאבוננו לרוב דווקא במחוזותינו , ‘בעולם השידוכים’, כדוגמת : “מתאים ולא מתאים”, “לא הסגנון” , “לא הטעם” , אומנם לא כאן המקום להאריך בנושא טעויות מעין אלו השגויות מיסודן, אך לא מן הנמנע כן לציין ולהזכיר, כי לפי חקר המדע לזוגיות : “התקשורת וההכלה” הנם המדד הנכון לבחירת בן/ת זוג, וכל היתר בונוס בעלמא , או כפי שהיטיב להגדיר זאת תמציתית ב-4 מילים , הפסיכולוג והפילוסוף הנודע ‘אריך פרום’ : “תחושה של קשר ושייכות”, (דהיינו , הרגשה של מקום שנעים לשהות בו ,שמבינים ומכילים אותנו , שמסקרנים אותנו לרצות עוד, שיח משותף כן, , אך וודאי שלא התאמה מרבית בתכונות אופי וכד’)
ולשם ההמחשה , קחו לצורך העניין זוג נשוי , שבאחד מהם קיימת מידת הזריזות באופן קוטבי-קיצוני, ואילו אצל בצד השני טמונה לה מידת העצלות, בבחינת “על מי מנוחות ינהלני” , מה בפועל קורה איתם בחיי היום יום? התשובה היא פשוטה , שהם פשוט מאזנים האחד/ת את השני/ה!
שהרי אותו/ה האחד/ת מבין בני הזוג, אשר מידת ה’זריזות’ ניכרת וטבועה בו, כעת מבין שהוא צריך להכיל את הבן/בת זוג בצורה טובה ונכונה , ולכן עליו למתן את מידת הזריזות יתר הטמונה בו/ה באופן קוטבי , ואילו הצד שכנגד גם מבין/ה בסופו של יום כי עליו/ה לתקן את מידת העצלות באופן יעיל , כזה שיתאים לבת זוגתו’/בן זוגה, ובכך הל”ל, שניהם מתאזנים אל “דרך האמצע”, ואף מתקנים את אותן התכונות אשר דורשים מהם עבודה עצמית, חרף הקושי הטמון בשינויים!, במאמר המוסגר , ניראה כי אף יועיל להם בחינוך ילדיהם, אשר יגדלו לתוך איזון נפשי בריא.
אף באם נבחן את מידת ההתאמה ממקום של ה’גרף פיזיולוגי’ – המוחי , כאשר אנו ניגשים ל-2 עולמות שונים כדוגמת רגש ושכל, הרי שישנם שינויים והבדלים מהותיים הקיימים בין מוח האישה לזה של האיש, לפי המחקרים , האונה הימנית שהיא אחראית על החלק והצד היצירתי אצל בני האנוש , המחקרי מצביעים כי מוחו של הגבר פעיל יותר ואילו באונה השמאלית שאחראית על יכולות הלוגיות , המחקרים מצביעים כי מוחה של האישה פעיל יותר.
כמאמר חז”ל על שינוי הכתוב : ויצר אלוקים/ויבן ה’ אלוקים. באיש נאמר : , ‘ויצר ה’ אלוקים את האדם’ (ספר בראשית, ב’, ז’) , ואילו באישה : ‘ויבן ה’ אלוקים את הצלע’ (ס’ בראשית ב’ , כב’) דרשו חז”ל “בינה יתירה ניתנה לאישה ” , אע”ג דאמרינן באישה “דעתה קלה” (בבלי ,שבת לג’ , קידושין פ’ ) א”ז סתירה , וכפי שביאר הרב אפשטיין זצ”ל בספרו ‘תורה תמימה’ (בראשית,מט’) ,כי ה’דעת’ היא הבנה באינטליגנציה – במשכל ראשוני של עיבוד הדברים , אך לעומת כן ה’בינה’ היא הבנה הבאה דווקא לאחר ההתבוננות , ובזאת , זוכה ומקדימה למעשה את האיש , נפק”מ אף בחיוב מצוות שבו תקדים את האיש בשנה קלנדרית , שכן כידוע חלה אצלה מחויבות למצוות כבר החל מגיל 12. ולא יג’ שנה.
והנה גם מבחינה הורמונלית במוח מצינו כי קיימים שינויים , שכן הטסטוסטרון שונה , נפח-גודל המוח שונה בכ-10% , אצל האיש המוח נמדד בסביבות 1050 גרם, ואילו אצל האישה נמדד משקל של 945 גרם , כמו”כ היחס בין החומר האפור והלבן ברקמות שונה , באישה קיים יותר חומר אפור (מרכיב עיקרי במערכת העצבים) , ובאיש קיים יותר החומר הלבן (רקמה במערכת העצבים המרכזית).
אפ’ ב’דופמין’ (בתאי העצב של הסרוטונין) שהנו תרכיב אורגני במוח , המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי והנו המרכיב האחראי בין היתר על הזרמת האנרגיות , שמחת החיים, וההתאהבות הרגשית של האדם , קיימים שינויים מהותיים בהפרשות בין האיש לאישה, כאשר אצל האישה קיים יתרון על פני זה של האיש.
העיקרון ברור א”כ , כי האיש ואישה אינם מתאימים לעולם ככפפה ליד ואין טעם לחפש את המתאים בבניין הבית כ’שלם’ , אלא כ’משתלם’ … יחד עם זאת אין להתפשר על דבר מהותיים כדוגמת הכלה ותקשורת , כי זה יבוא כבר בבחינת ‘פשרה’ שהיא פש”ע ר”ע (נוטריקון פתרון שטחי רעוע עילג) , אלא גמישות בנושאים שאינם מהותיים לחיי זוגיות כדוגמת , גובה , גיל מדויק, וכל כיוצ”ב , כנזכר לעיל.
# התאמת האיש והאישה באספקלריה יהודית תלמודית :
כאשר אנו פונים לברר אחר מידת “התאמה”, במקורות התלמוד , מצינו גמ’ (סוטה ב’) בה מובאת הגדרה מוחשית לזיווגים ומאובחנת באופן קיצוני ביותר : “קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף”.
חז”ל בחרו בהמחשת רמת הקושי דווקא בהגדרה הקיצונית ביותר על מנת לגלם את הזדווגותם של תרי המינים באנושות : ‘קריעת ים סוף’ , נס פלאי זה הנו למעשה המקרה הקיצון ביותר שהתרחש בחוקי טבע העולם מתחילתו ועד סופו בהיסטוריה, ‘קריעת ים סוף’ , פיצולם של חוקי הפיזיקה ברמה בלתי נתפסת בשכל הישר אצל כל בר דעת באשר הוא, קוטביות שעליה אין חולק בנוסטלגיה של טבע הבריאה.
לכאורה כל זאת אף על מנת ללמדנו , כי אכן האיש והאישה במונחים של טבע אינם יכולים “להתאים” אלא על פי נס גלוי. כי הקב”ה לבדו “מזווג זיווגים גרידא, “בת פלוני לפלונית” (כנז’ ב’ויקרא רבה ח’ ).
וכפי שכבר היטיב לבאר את הדברים המהר”ל זצ”ל בספרו (באר הגולה) ע”פ הגמ’ בסוטה (יז’) “איש ואישה זכו שכינה בינהם , לא זכו , אש אוכלתם..” (דהיינו, השמטת שם שמו יתברך , י’ באיש יה’ באישה , תותיר ‘אש’ בביתם)
וז”ל : ” כי לא לחינם באיש ואישה יש שם יה’ היו”ד באיש והה”א באישה , לפי שהוא יתברך מחבר אותם ואין בזה עניין הנהגת הטבע וכו’..” (עיי”ש)
הנה לא לחינם כבר התריע החכם באדם (משלי כא’) כי ” אין חכמה ואין תבונה ואין עיצה נגד ה’ ” , תפילות ואמונה הן הכלים היעילים ביותר למציאת בן/ת זוג ראוי/ה.
ובעיקר ידוע ומפורסם אותו הסיפור הנודע על רבי יוסי בן חלפתא ואותה מטרוניתא, המובא במדרש רבה (סד) , ששאלתו מה עושה הקב”ה מאז בריאת העולם ? השיב לה : “יושב ומזווג זיווגים” , הלכה ונטלה אלף עבדים ושפחות וחיתנה אותם, והסוף ידוע לכל… כי בין לילה בודד , לא נותר מי מהעבדים או השפחות שלם בגופו, אשר לא פסחה עליו פציעה פלילית עם ראיות של ממש לתביעת נזקי גוף.. אכן, באותן ‘קרבות הליל’ אשר התרחשו באותה העת, נתקיים בכולם/ן ללא יוצא מן הכלל, שימוש גורף בקו האדום ביותר לנישואין, ‘אלימות פיזית ומילולית בחיי הזוגיות…’
במאמר המוסגר, באם נחפוץ להמחיש את העניין בהיבט ההומוריסטי של הדברים , כשנבחן קשרי זוגיות במונח וגדר “התאמה” כן רלוונטי / לא רלוונטי הרי שנצא כאשר ידינו על התחתונה כנז’, אך לעומת כן כשנבחר לנו זוג נעלים או זוג גרביים… נשתמש בגדר “התאמה” על הצד הטוב ביותר.
לפיכך, אומנם נכון כי לכול אדם באשר הוא, ישנו את נושא השאיפות מבן זוג , והן תמיד יכולות להיות טובות ואף מעולות ולגיטימיות.. אך צריך לזכור ישנו הבדל דק אך מהותי בין ‘שאיפות’ ל’דרישות’ , ומכאן ועד לנסות לשנות את הצד השני, או לבוחנו בציציותיו ובזכוכית מגדלת , בהיבטים שאינם מוגדרים דרישות מהותיות לחיי זוגיות, כדוגמת : תקשורת בריאה ונכונה-כימייה , ומשיכה בסיסית.. אלא על פיהן של מידת אחוזי התאמה כאמור , קטלוגים למיניהם על סוגיהם , סטיגמות חברתיות , וכל כיוצ”ב , סביר להניח כי הכרות מעין זו תהא בבחינות “עורבא פרח” או לחילופין “מגדלים הפורחים באוויר” ועתידה אינו מזהיר כרחוק מזרח ממערב וכאבן אשר אין לה הופכין…
ישנו בהחלט סיכוי סביר כי זוג אשר יינשאו עפ”י בחינת האופנים השגויים הנ”ל יזדקקו ליועץ זוגי מקצועי במיוחד, שהרי בחלוף הזמן וודאי כי לא קרב זה אל זו כל הלילה… נישואיהם אף ידמו בבחינת “תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.. ” או כדמרגלא בפומי דאינשי , בגדר בור ללא תחתית , ובנין ללא יסודות. וד”ל.
# מונח ה’התאמה’ מזווית ‘תורת הנסתר’ :
גם עפ”י תורת הנסתר מצינו יסוד ועמידה רבה על נושא ‘איחוד חצאי הנשמות’. (כנז’ בתיקוני הזוהר הקדוש , במהרח”ו, יעוי”ש) ורק בנגיעת קצהו של מזלג בדברי חכמי הקבלה.
להווי ידוע , כי זוגיות היא עבודת ותיקון המידות בהאי עלמא, וכי האיש הנו בבחינת השמש, והאישה הנה בבחינת הירח שאינו מאיר מכוח עצמו , אלא מכוח השתקפותה של השמש.
“מושיב יחידים ביתה , מוציא אסירים בכושרות” (תהילים סח’) .
האדם החצוי הל”ל הנו נמשל כ’חבוש’ בבית האסורים, עד שהמזווג זיווגים לבדו ימציא לו את אותו ה’חצי’ שהאדם עצמו בחר בטרם ירידת נשמתו להאי עלמא, וכל פגישה עם אישה שאינה חציו, היא בבחינת תיקונו ומקרבת אותו לזיווגו האמתי משורש נשמתו. (כמופיע בתיקוני הזוהר)
לא למותר לציין , כי ידועים דברי האריז”ל הקדוש (החל משנת הרצ”ד , מאה ה-16 לספירה למניינם) , הרי שמתקופה זו ואילך , התכלו להן מכבר כלל הנשמות חדשות שירדו להאי עלמא , א”כ נכון למועד כתיבת שורות אלו, כלל עמ”י ללא יוצא מן הכלל, נמנים עם בחינת ‘נשמות המגולגלות’.
לפיכך, כאשר עסקינן בנשמות שהוצרכו שוב למייתי בגלגול חלילה.
הרי שחלק הנשמה הנקבי הנו החלק המתוקן שאינו פגם בגלגולו הקודם , ואילו החצי שפגם יורד דווקא בגופו חצי הזכרי, ותוקף תפקידה של האישה בהאי עלמא , הנו דווקא לתקן את החצי השני במתינות ובנעימות , ובהפעלת כוח סיבולת, לו היא זכתה ובו היא ניחנת ומאופיינת מטבעה כנודע, אשר אתו הינה מתמודדת בלידתה.
אך באם תיטיב להשכיל בהבנת תפקידה , ולא להיפך .. היינו בכך שתשגה בהתנהלותה בעניינים כגון דא של הפעלת אמצעים בלתי קונבנציונאליים כדוגמתם של : כוחניות, ציניות , עוקצניות , הערות.. (בע’ ולא בא’) ושאר מרעין בישין שאינם מיישרים קו עם יסוד ספר הספרים : “דרכיה דרכי נועם…” תוך ניגוד אבסולוטי לטבעה העדין והרגיש, הרי שהתחזית תטפח על פניה בתוצאה הידועה מראש כמושא לכישלון , בהכי אך תביא לכך כי ‘יצא שכרה בהפסדה’ , ובוודאי כי האמצעים יפספסו את המטרה אשר לה נועדה מעיקרא , כשלון שעלול להביא רח”ל את נשמת האיש לדעיכה מדחי אל דחי, ולבירא עמיקתא , כאשר מאידך בידיה מונח הכף , וקיימים האמצעים הבלעדיים דווקא לזכות את שותפה הבכיר ביותר לחיים לחזור למוטב , ובזאת יזכה לתקן הל”ל את מה שפגם בגלגולו הקודם.
נדמה כי לאופנים כה”ג הטביעו חז”ל את המונח : ‘לתיקוני שדרתיך ולא לעוויתי’ (כתובות צד’)
אכן, אף על מעין כך עמד והתריע החכם באדם ע”ה : “חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת בידה תהרסנה” (משלי יד’), ו’לשון רכה תשבר גרם’ (משלי,כה’).
ובל נפסח על דבר יסוד הבית היהודי , מן מהמפורסם שבדברי חז”ל : “נשים במאי קא זכיין? ששולחות בניהם לבית כנסת וממתינות לבעליהן וכו’..” (בבלי,ברכות, יז’, עיי”ש)
# תובנות ‘מתאימות’ על ‘התאמות’ :
לאור האמור , נמצא איפה , כי דווקא קבלתו של האחר והשונה מאתנו היא מעלה נשגבה, ודרך נכונה ורציונאלית להצלחה בכלל המישורים, כי המתאים לא בהכרח ישלים.
לא זו אף זו , דכולי האי אינו נפק”מ רק ביחסי אנוש קוגניטיביים בהם קיימת חבות מוסרית והלכתית , כדכתיב “ואהבת לרעך כמוך”. (עיין פר’ ויקרא , יט’-יג’, הלל הזקן בבלי שבת ל”א, רבי עקיבא ירושלמי נדרים ט’-ד’, , רמב”ם ספר המצוות , מצווה ר”ו).
אלא, שמעלת החשיבות היא ליישם את פני הדברים דווקא במקומות מורכבים ומאתגרים , כי היכן שטמון הקושי כנודע שם בעיקר צריך לתקן, ובבחינת קיום “ברוך אומר ועושה”.
הכלה והבנת הדברים בפרספקטיבה רחבה המלווה בהתבוננות תמידית יום יומית, תועיל הן לאיש והן לאישה..
ובדגש על מקום שבו מצוי התנגשות חזיתית במובנים של ‘רגש’ & ‘שכל’ , והיא הנותנת, מכיוון שע”פ תורת הנסתר יסודה ותכליתה של ה’זוגיות’, היא התגלמות הבסיס והתכלית לעבודת המידות, ואף את המדד הקובע של כלל יוצאי חלציהם של השותפים הטבעיים שלא על פי דרך הטבע!