נושא בעול עם חברו
הרבנית אסתר כהן, אשת הרה"ג דוד כהן, ראש ישיבת חברון.
עם ריבוי ההכשרות והלימודים בתחום המשפחה, נשאלת השאלה – מדוע כיום זקוקים אנו להדרכה רבה שלא היתה נזקקת בדורות הקודמים.
מספר תשובות יש לשאלה, ונציין אחדות מהן בקצרה.
ראשית, בני הדור הצעיר לא עברו את הקשיים שעברו הדורות הקודמים, ולכן הם בדרך כלל מחוסנים פחות. בעולם בו הכול מתפתח במהירות, מצפים לפתרונות מהירים ואין סבלנות להתמודדות עם קשיים. מותרות רבות שביניהן נגישות לעולם ומלואו בלחיצה על כפתור או שניים, מביאות למחוזות שלא הורגלנו להם ואשר מוציאים את האדם מהמציאות אל עולם דמיוני. המחשב, האינטרנט, המכשירים הדומים להם ממכרים את האדם ומכניסים אותו לעולם אנוכי ואכזרי ונוטלים ממנו את יכולות השליטה העצמית, החרות והאחריות שלו על עצמו, משפחתו וסביבתו. כל אלו מצמצמים את הרצון לעשות למען הזולת – בן או בת הזוג.
רוב השיעורים שניתנים להדרכת החתנים והכלות עוסקים בהכרת בן או בת הזוג. אך רוב בני האדם אינם מכירים את ה"עצמי" שבהם, והיאך יוכלו להכיר את זולתם. הלוא הוא "עצמו" מביא את "עצמו" כדי להיות נשלם בבנין שלם ע"י העזר כנגדו, ואם "עצמו" אינו, הרי שגם ביתו לא יבנה בבחינת אם אין אני לי מי לי. כך אדם לא מכיר את הפוטנציאל שנתן לו האלוקים בבוראו את הגוף והנשמה והיכולת שלו לעביר על עצמו ולהשריש מדות טובות אצלו.
והנה עניין האחריות שיהא האדם נזהר ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם או רעים. ולא ילך כעיוור באפלה מתוך הרגל. כי אחרי שיש לאדם דעה ושכל להציל עצמו ולברוח מאבדן נשמתו, לא ייתכן שלא יעשה זאת.
הצעד הראשון בלקיחת אחריות הוא להשתחרר מה"אנוכי" שהאדם שרוי בו ולמסור את עיניו לחברו, בכך שיראה אותו כפי שהוא רואה את עצמו. אחריות היא היכולת של האדם לראות את תוצאות מעשיו, וזה ימנע ממנו לחטוא לחברו, לבוראו, למשפחתו ולסביבתו. אדם שאינו לוקח אחריות על מעשיו ולא צופה את תוצאותיהם מראש הלוא הוא פחות מהבהמות והחיות.
הרב דסלר כותב שהפיתוי, היצר הרע בדורנו הוא לעזוב את הרוחניות ולהדבק בעוה"ז בכל נימי נפשנו. הצורך ליהנות, האנוכיות והאגואיזם הם הניסיון של דורנו והם המכלים כל חלקה טובה בנפש האדם. אדם שרואה רק את עצמו ולא יכול לצאת מעצמו ולראות את השני כעצמו דומה לאדם שנמצא בחדר שעשוי ממראות. הוא רואה רק את עצמו, אבל כשיצא יראה את השמיים, בני אדם ועולם.
ממילא העבודה שלנו היא להידבק בה' ובתורה בכל לב, ומכך נלמד כד כמה חשובה העבודה אשר בידינו לחזק ולהשריש את המצוות הקדושות והאמיתיות בנפשנו – מידת האחריות והנשיאה בעול. והנושא בעול עם חברו טוב לו בעצמו, טוב לזולתו, טוב לו בעולם הזה וטוב לו בעולם הבא.