שמירה לחתן וכלה

אמר רב יהודה: שלשה צריכין שימור, ואלו הן: חולה, חתן, וכלה, במתניתא תנא: חולה, חיה (יולדת), חתן, וכלה. ויש אומרים: אף אבל. ויש אומרים: אף תלמידי חכמים בלילה (ברכות נד:).                                                            

שמירה זו הינה מן המזיקין, וכפי שמפרש רש”י: שהשד מתגרה בחולה, חיה, ואבל שהורע מזלם, ובחתן וכלה ותלמידי חכמים מחמת קנאתו בהם.

ורבינו יונה שם פירש שצריכין שימור מפני שהשטן מקטרג בשעת הסכנה ובשעת השמחה

ובמדרש מצינו טעם נוסף לכך שאינו יוצא לבדו: ‘החתן דומה למלך מה המלך הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה, כך חתן הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה, מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד, מה המלך שמחה ומשתה לפניו כל הימים, כך החתן שמחה ומשתה לפניו כל שבעת ימים, מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו, כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו, מה המלך פניו מאירות כאור החמה, כך חתן פניו מאירות כאור החמה, שנאמר והוא כחתן יוצא מחופתו’ (פרקי דרבי אליעזר פט”ז). ועי’ מהר”ל (חדושי אגדות ב”‘ לב.) שאף הכלה דומה למלכה.

ולמעשה אצל האשכנזים מקובל להקפיד בכך וכפסק הרמ”א (אבה”ע סי’ ס”ד ס”א) שאסור לחתן לצאת יחידי בשוק. הספרדים פחות הקפידו על עניין זה וכפי שכתב הראש”ל (ילקוט יוסף, שובע שמחות א’ פי”ח הע’ י’) בשם מרן אביו הגרע”י זצ”ל:  ‘מנהג הספרדים שלא להקפיד על ליווי, ובפרט היכא שהחתן אינו מוצא מי שילווהו, שמותר לו לצאת יחידי בתוך העיר, וכגון ללכת להתפלל בצבור, וכדומה. וכן אם הדבר יגרום לביטול תורה למי שילווה אותו בכל שבעת ימי המשתה, אין צריך להקפיד על זה אפילו בלילה. והספרדים לא הקפידו בזה. וכן כתב בספר בית חתנים (פרק יז סעיף כא) בשם הגרב”צ אבא שאול זצ”ל שהספרדים לא הקפידו בזה בתוך העיר’.

ולמקפידים בכך יל”ע בגדרי איסור זה, ואימתי צריך שימור:

א. מאמתי נחשבים כחתן וכלה לגבי חיוב זה?

ב. עד כמה חייבים להקפיד בזה, והאם אפשר מחמת כך לבטל מצוה כגון תפילה במניין?

ג. האם נצרכת שמירה רק בדרך או אף בבית?

ד. האם כשהחתן והכלה ביחד נחשב לשמירה?

מאימתי נחשבים כחתן וכלה

בדרך כלל הגדרת חתן וכלה לכל הלכותיהם (כאיסור עשיית מלאכה, נפילת אפיים) הוא משעת כניסתם לחופה (ועי’ מ”ב סי’ קל”א סקכ”א), וע”כ גם בנידון דידן כתב בשו”ת שבט הלוי (ח”ט סי’ רע”ד): ‘ברור דדעת הב”י והב”ח באה”ע סי’ ס”ד בשם פרקי דר”א ור”ן פ”ק דכתובות דדוקא בז’ ימי המשתה וכ”פ רמ”א שם, והטעם פשוט דהא הסבה משום דומה למלך שג”כ לא הולך יחידי ופשוט דדומה למלך רק משעת חופה ואילך או עכ”פ ביום חופתו, ואפילו לש”ס ברכות נ”ד ע”ב דג’ צריכים שמירה חולה חתן וכלה, והיינו משום דחיצונים מתקנאים בהם ג”כ דוקא משעה שהוא חתן כהלכה, וגם אני שמעתי שיש מחמירים עצמם משעת עליה לתורה, אבל ברור דאין ראיה מהלכה וגם לא היה נהוג בכל המדינות’. (וכן מובא בס’ אורחות רבינו בשם הגרי”י קניבסקי, ובס’ פניני נישואין בשם הגריש”א). ובשם הגרש”ז אויערבך מובא (הליכות שלמה, תפלה פ”ה, אורחות הלכה הע’ 26) שכבר ממוצ”ש שלפני החתונה הריהו נקרא חתן לעניין צורך השמירה (ויעויין בא”ר סי’ תרס”ט סקט”ז), אמנם עיקר השמירה בימים אלו שעד החתונה הוא במקומות שיש בהם סכנה קצת כגון כבישים וכו’ ואחר הנישואין צריך יותר שמירה, ועי’ בס’ אמת ליעקב (אבה”ע שם הע’ 32) שהחתן צריך שמירה מהשבת אך הכלה רק מהחופה.

הקפדה בשמירה על חשבון חיובים אחרים

בטור או”ח סי’ תרצ”ו לגבי קריאת המגילה: ‘וכן חתן לא ילך לבית הכנסת אלא יקרא המגילה בביתו’ ובד”מ שם הביא בשם הג”מ ‘יקראו עשרה בבית החתן והכלה או יקראו לבדם’, ובפרישה באהע”ז שם סק”א: ‘…מיהו אפשר לומר שגם לבית הכנסת אסור לילך יחידי ואינו בנמצא לכל חתן שילווהו מביתו לבית הכנסת ומבית הכנסת לביתו, משום הכי נשאר בביתו’, אמנם בהליכות שלמה שם הובא בשם הגרשז”א שבזמנינו ששכיחי רבים ברחוב אף שלכתחילה יש להשתדל שילווהו מ”מ אין לחתן להימנע מללכת להתפלל בצבור אף כשאין לו מי שילוונו, ובשם החזו”א מובא שאינו צריך שומר בהליכה ובחזרה מבית הכנסת כי ‘שומר מצוה לא ידע דבר רע’ (ספר אורחות רבינו), וכבר הובא לעיל דעת מרן הגרע”י שאין צורך להקפיד בכך ובפרט במקום ביטול מצוה כתפילה במניין או ביטול תורה.

אימתי צריכים שמירה

לטעם שאינו יוצא יחידי משום שדומה למלך לכאורה מדובר בכל מקום ובכל זמן במהלך ימים אלו, ולטעם  שהוא שימור מהמזיקין סדרי הקדימויות המבוארים בפוסקים הם: מחוץ לעיר, תוך העיר בלילה, תוך העיר ביום, בערוך השולחן (אהע”ז שם ס”ג) כתב שאף בביתו לא ישב לבדו ואף ביום, ולמעשה משמעות כל הפוסקים שאין צריך שמירה בבית, ומלבד זאת בד”כ החתן והכלה נמצאים יחד ואז אין צריכים שמירה ואפילו בחוץ בלילה (כך מובא בשם החזו”א שם, ובספר אשרי האיש ח”א עמ’ רפ”ב בשם הגריש”א, ילקוט יוסף שם ס”י).

העולה מן האמור:

ספרדים אינם נוהגים להקפיד בשמירה זו, והרוצים יקפידו לפי סדר הקדימויות הנ”ל, ורק באופן שלא יגרם ביטול תורה, תפלה במניין וכדומה.

אף לאשכנזים יש על מי לסמוך שאם לא נמצא מלווה לא יבטל תפלה במניין, אך באופן כללי יש להקפיד בכך, וכשהחתן והכלה ביחד משמרים זא”ז ואינם צריכים אחר עמהם. וי”א שצריך שימור כבר ממוצ”ש שלפני החתונה עכ”פ במקומות שיש בהם יותר סכנה או בלילה.

Scroll to Top